התפילין של הקדוש ברוך הוא

הנחת התפילין, היא אחת מן המצוות החשובות ביותר. בכל בוקר מלבד שבתות וחגים, אנו זוכים להניח את התפילין על הראש ועל הזרוע. ואולם גם הקב"ה, גם הוא כביכול מניח את תפילין על הראש ועל הזרוע.

הגמרא במסכת ברכות (דף ו' עמוד א')  מביאה מקור לכך שהקב"ה מניח תפילין:

על הפסוק (ישעיהו, פרק ס"ח פסוק ט') "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו" אומר רב חייא בשם רבי יצחק "נשבע ה' בימינו" זו התורה, עליה נאמר (דברים, פרק ל"ג, פסוק ל"ב) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ", ואילו המשך הפסוק "ובזרוע עוזו" – אלו התפילין, עליהם נאמר "ה' עוז לעמו יתן". בהמשך שואל רב נחמן את רב חייא מה אם כן כתוב בתפילין של הקב"ה? עונה לו רב חייא בתפילין של הקב"ה מופיע שבחם של ישראל (דברי הימים א', פרק כ"ז פסוק כ"א) "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ".

ביאורים רבים נאמרו בעניין הנחת התפילין של הקדוש ברוך הוא, על פי הרבדים השונים בלימוד התורה ב"פרד"ס" –  פשט, רמז, דרוש וסוד.

השייכות בין התפילין שלנו לבית התפילין של הקדוש ברוך הוא:

בתפילין שלנו אנו משתבחים בקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר בפרשת "שמע ישראל", אחת הפרשיות הכתובות בתפילין שלנו – "שמע ישראל ה' א-לוקינו ה' אחד", וכנגדה, בתפילין של הקדוש ברוך הוא, הוא כביכול משתבח בישראל – "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

אחד הרמזים שנאמרו בזה:

הגמרא במסכת מנחות (דף ל"ו עמוד ב') אומרת משמו של רבה: "חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה", והדבר נלמד בקל וחומר מציץ הזהב שהיה על מצחו של הכהן הגדול ועליו נכתב "קודש לה'": "ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת (=אזכור אחד של שמו של הקב"ה), אמרה תורה והיה על מצחו תמיד – שלא תסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה".

כך נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תפילין, פרק י"ד הלכה ד'): "חייב אדם למשמש בתפיליו כל זמן שהם עליו שלא יסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד, שקדושתו גדולה מקדושת הציץ – שהציץ אין בו אלא שם אחד ואלו יש בהם אחד ועשרים שם של יו"ד ה"א בשל ראש וכמותן בשל יד". יוצא אפוא שהמניח תפילין, בכל אחד מהם מופיע 21 פעמים שמו של הקדוש ברוך הוא, נושא עליו 42 פעמים את שם השם.

אם כן, באם נכפיל את הערך המספרי (הגימטריה) של שם הוי' (26), כפול 42 הפעמים שהוא מוזכר בתפילין של ראש ושל יד נקבל את התוצאה 1092. זוהי בדיוק הגימטריה של הפסוק המוזכר בתפילין של הקדוש ברוך הוא: "ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", המרמזת על ההדדיות הקיימת בין הנחת התפילין שלנו לבין הנחת התפילין, כביכול, על ידי הקב"ה.

כך גם אומרת הגמרא (מסכת חגיגה, דף ג' עמוד א') על הפסוקים (דברים, פרק כ"ו פסוקים י"ז-י"ח): "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ; וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְו‍ֹתָיו" –  "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר 'שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'".